מהם סוגי הסרטנים הגינקולוגיים הנפוצים, מה ההבדל בין סרטן הרחם לסרטן צוואר הרחם, לאילו תסמינים חשוב לשים לב ואיך אבחון מוקדם ומניעה יכולים להציל חיים.
גידולים סרטניים במערכת המין הנשית אינם תופעה נדירה, אך לעיתים רבות הם מתגלים באיחור משום שהתסמינים הראשונים עשויים להיות כלליים ולא ברורים. הכרות עם סוגי הסרטן, הסימנים המוקדמים ודרכי המניעה יכולה לאפשר גילוי מוקדם, להגדיל את הסיכוי ליעילות הטיפול ותחושת שליטה וביטחון.
לתאי הגוף ישנם מנגנוני בקרה שמווסתים את חלוקת התאים. גידול סרטני נובע משיבוש שנוצר באותו מנגנון, שגורם להתחלקות לא מבוקרת של התאים. במקום לעצור כשנוצרים די תאים, הם ממשיכים להתרבות, יוצרים מאסה לא תקינה של תאים ועלולים לפגוע ברקמות סמוכות. בנוסף, חלק מהגידולים הסרטניים מסוגלים לשלוח תאים בודדים דרך מחזור הדם או מערכת הלימפה, ובכך להתפשט לאיברים אחרים בגוף וליצור גרורות, מה שהופך את המחלה למורכבת יותר לטיפול.
גידול סרטני יכול להתפתח בכל איבר בגוף, כמו גם במערכת המין הנשית, כמו למשל סרטן הרחם, סרטן השחלה וסרטן צוואר הרחם. בסרטנים בקבוצה זו, המכונה גם סרטנים גינקולוגיים, יש אומנם הרבה מהמשותף, אך הם נבדלים במיקום שבו המחלה מתחילה, בתסמינים, בגורמי הסיכון, באופן התקדמות המחלה ובטיפול. ככל שנדע להכיר טוב יותר מהן המחלות הללו ואת ההבדלים ביניהן כך נדע להתמודד איתן טוב יותר במקרה שבו חלילה נפגוש במחלה הזו במהלך חיינו, אצלנו או אצל מי מהקרובות לנו.
סרטן הרחם – הנפוץ ביותר
כשאומרים סרטן הרחם, הכוונה היא לסרטן שמקור הגידול שלו הוא ברירית הרחם, או ה’אנדומטריום’, שהיא השכבה הפנימית ביותר ברחם. מדובר באחד מסוג סרטן הנשים הנפוצים ביותר ובכל שנה מאובחנים בין 800 ל־850 מקרים חדשים בישראל. אומנם סרטן הרחם בדרך כלל מופיע אחרי גיל המעבר (בדרך כלל בין 45 ל-55), אבל הוא עשוי להופיע במקרים מסוימים בגיל מוקדם יותר. אחד מהתסמינים הבולטים שלו הוא דימום וגינלי לא סדיר, שהרי לאחר גיל המעבר לא אמור להופיע דימום. חשוב להדגיש כי לא כל דימום לאחר גיל המעבר בהכרח מצביע על סרטן הרחם, אך הוא כן מחייב בירור. סרטן הרחם מתאפיין לעיתים גם בכאבים באגן. אומנם אין בדיקה לאיתור מוקדם של סרטן הרחם, אך לעיתים הוא מתגלה כחלק מבדיקות וטיפולים אחרים שנעשים, כמו בדיקות הדמיה, טיפולים להוצאת ציסטות וכיוצא באלה.
מלבד גיל, גורמי סיכון אחרים של סרטן הרחם הם השמנה וסוכרת, ומכיוון שמגמות ההשמנה והסוכרת בעולם עולות, גם שכיחות המחלה הולכת ועולה. גורמי סיכון נוספים הם היסטוריה של אנדומטריוזיס והפרעות הורמונליות, הנובעות מטיפול תרופתי הורמונלי אסטרוגני שניתן לעיתים להתמודדות עם תופעות גיל המעבר – תופעות הנובעות מירידה של רמות האסטרוגן בגוף.
סרטן השחלה
סרטן השחלה הוא סרטן שמקור הגידול שלו הוא בתאי השחלה, האיבר המייצר ביציות והורמונים. בכל שנה ישנם כ־350 מקרים חדשים של סרטן השחלה בישראל. סרטן השחלה מתואר לא אחת כסרטן ‘שקט’ כיוון שהתסמינים שלו הם תסמינים המכונים בעגה הרפואית ‘תסמינים לא ספציפים’, כלומר תסמינים כללים, כמו נפיחות או נפיחות בבטן, תחושת מלאות, כאבים באגן או בבטן התחתונה ושינויים במערכת העיכול. השילוב בין התסמינים הכלליים לעובדה שמדובר במחלה שמתפשטת במהירות מביאה לכך שברוב המקרים המחלה מאובחנת בשלבים מתקדמים, כשהיא כבר מפושטת לחלל הבטן.
אחד מגורמי הסיכון העיקריים לסרטן השחלות היא היסטוריה משפחתית, כלומר מקרים שבהם היו במשפחה נשים אחרות שחלו בסרטן השחלות או בסרטן השד. היסטוריה משפחתית קשורה גם בנשאות של מוטציה בגנים BRCA1 ו־BRCA2. בעבר היה מומלץ לנשים עם היסטוריה משפחתית לעבור בדיקה לנשאות הגנים, אך בשנים האחרונות הוחלט כי כל אישה ממוצא אשכנזי או אתיופי, מלא או חלקי, גם ללא היסטוריה משפחתית, תהיה זכאית לבדיקת נוכחות של המוטציה, הנעשית על ידי בדיקת דם פשוטה. במקרה שבו נמצאה נשאות, תופנה האישה לייעוץ גנטי, שם תקבל המלצות להמשך מעקב ומניעה. גורמי סיכון נוספים של סרטן השחלות הן גיל מבוגר (מעל גיל 65) ואי־פוריות.
סרטן צוואר הרחם
סרטן צוואר הרחם הוא מחלה שמקורה בתאי צוואר הרחם, בחלקו התחתון של הרחם הפונה לנרתיק. לעומת סרטן הרחם וסרטן השחלה, סרטן צוואר הרחם שכיח יותר בקרב נשים צעירות וטווח גיל בינוני (30-50). התסמינים יכולים להיות דימום בין וסתות והפרשות לא רגילות, דימום לאחר קיום יחסי מין וכאב במגע.
סרטן צוואר הרחם הוא הכי פחות שכיח מבין השלושה, עם כ־250 מקרים בשנה בישראל, וזאת ככל הנראה הודות לעובדה שבמקרה של סרטן צוואר הרחם – יש טיפול מונע (חיסון HPV) ובדיקות אבחון מוקדם (משטח HPV ו־PAP). הסיבה לכך נובעת מהעובדה שבכ־95% מהמקרים, התפתחות המחלה קשורה בהתפרצות של נגיף הפפילומה (HPV), נגיף שעובר במגע מיני או פיזי, שרובנו נדבק בו במהלך חיינו אך ברוב המקרים הוא יעלם מגופנו תוך שנתיים מבלי שנבחין בו. זנים מסוימים של נגיף הפפילומה עשויים לגרום לנזק, חלקם קשורים בהתפתחות של יבלות באברי המין וחלקם מקושרים להתפתחות של סרטן צוואר הרחם. אותם זנים עשויים לגרום לשינויים טרום־סרטניים בתאי צוואר הרחם (מוטציות) ועם הזמן להתפתחות של סרטן. גורמי סיכון של המחלה, הם מערכת חיסון מוחלשת, עישון, היסטוריה של מחלות מין הקשורות בהדבקות בנגיף. נשים ממעמד סוציו־אקונומי נמוך, שחשופות פחות לבדיקות שגרתיות ולמידע על הסיכונים, נמצאות בסיכון גבוה יותר לחלות. במקרים רבים ניתן להגיע לאבחון מוקדם בסרטן צוואר הרחם, וזאת בזכות בדיקות הסקר (HPV ו־PAP) הנמצאות בסל הבריאות ונעשות אצל רופא/ת הנשים. מדובר במעקב שגרתי שבו ניתן לזהות שינויים בשלבים מוקדמים, לפני התפתחות של סרטן.
להישאר עם היד על הדופק
הגוף שלנו שולח לנו סימנים, ולעיתים הם עלולים לבלבל. עם זאת, ישנם תסמינים שאסור להתעלם מהם, כמו דימום וגינלי לא סדיר, במיוחד לאחר גיל המעבר, כאבים או נפיחות בבטן או באגן שאינם חולפים, דימום בין וסתות או לאחר קיום יחסי מין, הפרשות לא רגילות מהנרתיק, תחושת מלאות וכל שינוי משמעותי במחזור החודשי או הופעה של תסמינים חדשים. במקרים אלו חשוב לפנות לרופא.ת נשים, גם אם נדמה שהסיבה פשוטה או זמנית. לעיתים בדיקה אחת יכולה לעשות את ההבדל בין גילוי מוקדם לטיפול בשלב מתקדם.
בידי הרפואה כלים מתקדמים שמאפשרים לנו לגלות מוקדם או למנוע את הופעת המחלה. לצד בדיקות פאפ תקופתיות, המסייעות בגילוי מוקדם של סרטן צוואר הרחם יש משמעות רבה למעקב רפואי שגרתי לנשים עם גורמי סיכון לאחת המחלות, כמו סוכרת, השמנה או היסטוריה משפחתית. ולצד הטכנולוגיה שמתפתחת כל העת נראה שהעתיד באשר לאפשרויות חדשות לאבחון מוקדם קרוב מתמיד.
יש בידייך צעדים שיכולים להפחית את הסיכון – שמירה על אורח חיים בריא ובדיקות ומעקבים שגרתיים. בכל מקרה שבו עולה הצורך בביקור אצל הרופא.ה לביצוע בדיקות מעקב נוספות, כמו בדיקות הדמיה או ביופסיות, חשוב להקפיד עליהן ולא לדחות אותן, למרות החששות – זה עשוי להיות הצעד שיציל את חייך.
חשוב לדעת שאם מתעוררת בעיה, את לא מתמודדת איתה לבד: יש צוותים רפואיים רב־תחומיים שמלווים לאורך כל הדרך, מהאבחון הראשוני ובמהלך הטיפול, שנפגשים בישיבות מולטי־דיסציפלינריות (רב-תחומיות) כדי להביא לפתרונות המותאמים לצרכים האישיים שלך. זאת ועוד, בעולם שבו הטכנולוגיה הרפואית מתקדמת כל הזמן, אנו עדים לאפשרויות חדשות לאבחון מדויק יותר ברמה הגנומית ולטיפולים מתקדמים, מותאמים אישית, כמו אימונותרפיה, טיפולים ביולוגיים וטיפולי כימותרפיה מונחית מטרה, המכוונות לתאים הסרטניים מבלי לפגוע בתאים הבריאים.
כשמדובר בבריאות שלך, חשוב להכיר את ההבדלים בין סוגי סרטני הנשים, את התסמינים הייחודיים לכל אחד מהם ואת הדרכים לזהות שינוי חריג. כל סימן חדש או לא רגיל, גם אם הוא נראה קטן או זמני, כדאי לבדוק מול רופא.ה. גילוי מוקדם יכול לעשות הבדל עצום ולהפוך את הטיפול לפשוט ויעיל יותר.
התכנים המופיעים במאמר זה על סמך המידע המפורסם במשרד הבריאות וסקירה ספרותית בתחום, ואינם בגדר עצה רפואית, המלצה לטיפול רפואי, תחליף לשיקול דעת הרפואי או תחליף להתייעצות עם מומחה על בסיס אישי ופרטני. בכל שאלה או תהיה אישית, יש להיוועץ באנשי מקצוע הרלונטיים. מוגש כשירות לציבור מטעם חברת MSD.
