חיים לצד המחלה

להסיט את הווילון

סיפורה של רחל לדאני מייסדת ומנכ"לית עמותת CareGivers הארגון הישראלי לבני משפחה מטפלים

שתפו

רגע אחד של התפרקות לאחר החלמת בעלה מסרטן, הוביל את רחל לדאני, אז מנהלת בכירה בג’וינט, למסע גילוי עצמי שטלטל את עולמה. כך נולדה העמותה שהביאה לישראל את בשורת ה־ Caregivers ושפועלת להעניק הכרה, זכויות ותמיכה למיליון וחצי ישראלים שמטפלים בבן משפחה.

אם תחפשו היום באינטרנט את המושג ‘בני משפחה מטפלים’ או CareGivers יופיעו בפניכם אינספור דפי מידע בשפה העברית שיסבירו לכם במה מדובר: בן או בת משפחה או אדם קרוב שלוקחים על עצמם, ללא תשלום, את עיקר הטיפול הפיזי והרגשי באדם אחר הנזקק לסיוע בגלל זקנה, מחלה או מוגבלות. אלא שלפני קצת יותר מעשור המצב היה אחר לגמרי, ומי שבעיקר אחראית על השינוי היא רחל לדאני, מייסדת ומנכ”לית ‘עמותת CareGivers ישראל’, כשיום אחד לפני למעלה מעשור קיבלה שם לחוויה הפרטית שלה והחליטה להסיט את הווילון לעוד כמיליון וחצי CareGivers בישראל.

הסיפור של רחל, נשואה לגידי, אם לשלושה וסבתא, מתחיל כמו סיפורם של אלפי משפחות בישראל – ביום בהיר אחד שבו השגרה מתנפצת לרסיסים. “הייתי אז בת 40, עם שלושה ילדים בגילאי 5, 12 ו־16, ומנהלת תוכניות בג’וינט ישראל”, היא משחזרת. “גידי, שהיה אז בן 46, אובחן כחולה לימפומה נון-הודג’קין בדרגה 4. כמו בכל אבחון של מחלה קשה, זה היה רגע ששינה את הכול”.

בחודשים הארוכים שלאחר מכן רחל מצאה את עצמה מלהטטת בין אינספור כובעים ומחויבויות, בעלה נזקק לניתוח בעמוד השדרה שדרש שיקום מורכב ולטיפולי כימותרפיה והיא נעה ללא הפסקה בין בית החולים, הבית, הילדים והעבודה התובענית. אחרי שנתיים אינטנסיביות הגיעה הבשורה המיוחלת: גידי החלים, אפשר לחזור לשגרה. “מצד אחד היה בזה משהו מפחיד, מה זה לחזור לשגרה? ומצד שני זה כל מה שרצינו. סיימנו את הטיפולים המסיביים ונשארנו עם ביקורת כל חצי שנה וממש צללנו לשגרה. הוא חזר לעבוד אחרי תקופה שלא עבד ואני תמרנתי בין העבודה לבית. רצינו פשוט למחוק את המחלה, לא להזכיר אותה, לא לראות סרטים עליה, לשכוח ממנה, להוציא את הסרטן מהבית”. אלא שדווקא אז, כשהסערה שככה, אירוע אחד הוביל אותה להפוך את הניסיון שעברה לכוח משנה מציאות.

“בכיתי את עצמי לדעת והבנתי שאני חייבת לעשות מעשה”

התפנית אירעה במהלך כנס מקצועי שגרתי, כשמצאה את עצמה בסדנה שעסקה בהשפעת הסרטן על חיי המשפחה. “את הסדנה העבירה אימא שטיפלה בבתה חולת הסרטן. לא רציתי ללכת בכלל, אבל רגליי נשאו אותי לשם. ישבתי שם ובכיתי את עצמי למוות. זו הייתה הפעם הראשונה שבכיתי מאז גילוי המחלה. כל התקופה החזקתי את עצמי כדי להיות חזקה בשבילו, הרגשתי שאם אני ממצמצת – הכול מתמוטט. חזרתי הביתה מהסדנה ואמרתי לעצמי: לא יכול להיות שעברנו את מה שעברנו בלי שאעשה עם זה משהו”.
הצעד הראשון היה דרמטי: רחל התפטרה מעבודתה בג’וינט אחרי 11 שנה. היא הרגישה צורך ‘לעשות לביתה’, לאסוף את השברים של משפחה שלמה שחיה בצל החרדה. “הילדים, גם הקטנים, החזיקו חזק לא לעשות רעש כי להורים קשה. הרגשתי שאני צריכה להחזיר את כולם לשגרה מבורכת, שגרה עטופה שמפחיתה את הפחד של כולם, הפחד שנמצא כל הזמן ברקע שהמחלה תחוזר”.
ואז, באחד הימים מול הטלוויזיה, נפל האסימון. “ראיתי סרט דוקומנטרי על אזרחית אמריקאית, חולת סרטן, שדיברה על ה־Caregiver שלה. שאלתי את עצמי ‘מה זאת המילה הזאת?’ רצתי לגוגל, וברגע אחד נפתח בפני עולם שלם. ראיתי שיש לזה שם, שיש לזה השלכות, עשרות או מאות אלפי ממצאים באנגלית, ראיתי שיש לזה הכרה עולמית. הבנתי שזה מה שאני – אני Caregiver. מצאתי שכל מיני דברים שנכתבו במחקרים קרו לי, עשרה אחוזים מהם מתפטרים מהעבודה, כמוני, הבריאות האישית נפגעת, גם שלי, המעגל חברים שמצטמצם כי פשוט חייבים בתוך העומס לותר על משהו, ההשלכות על הילדים, על הזוגיות. אלא שעד אז איש לא אמר לי שיש קשר בין הדברים”.

“כל עוד אין הכרה ממוסדת, אין שקיפות עצמית”

במקורות שונים שבכל זאת הצליחה למצוא בעברית הנוגעים לנושא המטפל, מצאה שבטיפול בחולי דמנציה נהוג היה להשתמש במושג ‘החולה ומשפחתו’. “שאלתי את עצמי – אבל מה זה ‘ומשפחתו’? איש לא שאל אותי אז מה שלומי, רק מה שלומו. בדיעבד הבנתי שכן שאלו, היה לנו מעגל תמיכה יפה מאוד של חברים, אבל אני לא ייחסתי לזה חשיבות, אם הוא בסדר אז אני בסדר. לא הבנתי איך ייתכן שלא ראיתי כי גם כשפונים אליי, אני הודפת את העזרה. הבנתי מהר מאוד שהאלמנט הכי משמעותי בסיפור בני המשפחה הוא שכל עוד אין הכרה ממוסדת, אין שקיפות עצמית. כדי שתיעזר צריך שיכירו בך באופן רשמי, שיגידו לך – אתה מטפל בבן או בת משפחה? יש לך תפקיד והוא משמעותי, יש לו השלכות על כל תחומי החיים שלך, ורצוי שלא תעשה את זה לבד”.

המידע החדש שלמדה, הביא את רחל להקים את עמותת CaresGivers ישראל’. “המטרה הייתה להביא להכרה וצמיחה במעגל שמקיף את המטופל, מתוך הבנה שעלתה מהמחקר שכבר נעשה בעולם, שהוא שותף משמעותי לטיפול ושאם נכיר בו ונתמוך בו, אם ניתן לו את הכלים הנכונים, יעלה הסיכוי לא רק לצמצום הפגיעה האישית בין המשפחה למטופל אלא גם להועיל למטופל בהחלמתו”.

לצד פעילויות שונות לקידום שיתופי פעולה, קמפיינים להעלאת המודעות והשתתפות במחקרים, במטרה להעלות את הדאטה הישראלית לנושא, שלושת המישורים העיקריים של העמותה הם: קידום מדיניות והכרה ממשלתית,  עבודה מול מעסיקים ,וסיוע ישיר לבני המשפחה. “בקידום מדיניות והכרה ממשלתית המטרה היא לייצר מדיניות שמזהה ומכירה בבני משפחה מטפלים, ומושיטה יד תומכת”, מסבירה רחל. ” עובדים עם משרדי הממשלה והכנסת כדי שיהיה רישום מסודר, כי אם אין רישום – אין זיהוי, ואז האנשים האלה נשארים שקופים”. כחלק מהעבודה העמותה הוציאה השנה בשיתוף פרופ’ טוביה חורב, חבר ועד העמותה, לקידום מדיניות למקבלי ההחלטות, והקימה סגולה בכנסת למען בני משפחה מטפלים.
בעבודה מול מעסיקים, פועלת העמותה כדי לסייע למקומות עבודה להיות הגורם התומך בעובדים שהם בני משפחה מטפלים, ולאחרונה הכשירו 180 נאמני ונאמנות בני משפחה מטפלים. אחת ההצלחות הגדולות היא השינוי במגזר הציבורי. “היום יש מדיניות רוחבית (‘תקשיר’) לכל עובדי המדינה, שמכירה בבני משפחה מטפלים ומעניקה להם גמישות בשעות עבודה וסיוע. צה”ל אימץ את זה, ועכשיו אנחנו עובדים גם עם המגזר העסקי כדי שארגונים יבינו – אחד מכל ארבעה עובדים הוא בן משפחה מטפל, ואם תתמכו בו, תקבלו עובד טוב יותר”.

בערוץ השלישי – סיוע ישיר לבני המשפחה: העמותה מפעילה מערך תמיכה אישי ללא עלות הכולל קו ייעוץ טלפוני עם עשרות מתנדבות. רחל מדגישה כי למרות העומס הבירוקרטי העצום בטיפול בחולה, הקושי האמיתי הוא בנפש. “כששואלים מה יותר קשה, התשובה היא הצד הרגשי. לראות את ההורים שלך מזדקנים, נחלשים, הופכים לתלותיים – זה שובר לב. כשמתמודדים עם דמנציה, הקושי הוא עצום”. היא מתארת מצבים מורכבים בתוך המשפחה שצפים בעת משבר: “קונפליקטים בין אחים הם דבר נפוץ מאוד. אחד גר בחו”ל, השני קרוב אבל עמוס. אנחנו עוזרים למשפחות להבין שאין טעם לבזבז אנרגיה על מריבות. צריך לתקשר ולחלק תפקידים בצורה חכמה – מי שטוב בכספים יטפל בבירוקרטיה, ומי שגר קרוב יקפוץ לביקורים. העיקר לא להישאר לבד עם זה”.

אחת הטעויות הנפוצות, או ליתר דיוק דפוסי הפעולה המאתגרים ביותר, היא ההתנהלות מתוך תחושת חירום מתמדת. רחל מסבירה כי ברגע של משבר רפואי, בני משפחה מטפלים פועלים מתוך ‘כיבוי שריפות’ ומתקשים לייצר לעצמם ודאות. “המטרה היא לצמצם את זמן החירום ולהגיע ליותר ודאות – להבין מהו מערך התמיכה שעומד לרשותי ולייצר אותו באופן אקטיבי. במקום לנסות ‘לחזור’ לשגרה הישנה שאיננה עוד, חשוב להכיר במציאות החדשה, ולהבין שזו השגרה עכשיו”.

החזון של רחל ברור: להגיע למצב שבו כל אדם בישראל שמטפל בבן משפחה יזוהה מיד ויקבל מעטפת תמיכה, עוד לפני שהוא קורס. “אנחנו רוצים שהמידע והזכויות יונגשו בקופת החולים, בעבודה, ברשות המקומית, שהדבר לא יהיה תלוי במידת הערנות של המטפל בבן משפחתו ושלא יידרש לחפש את המידע כשהוא בשיא הבלגן והחרדה, אלא שהמערכת תהיה שם כדי לזהות ולתמוך”. לכל מי שמוצא את עצמו בסיטואציה הזו המסר הוא – תעזרו. “אל תתביישו להגיד ‘אני Caregiver’. אנחנו כאן כדי להסיט את הווילון ולתת לכם יד”.

לכניסה לאתר העמותה: caregivers.org.il

התכנים המופיעים במאמר זה הובאו על ידי גב’ רחל לדאני על פי דעתה ונסיונה ואינם בגדר עצה רפואית, המלצה לטיפול רפואי, תחליף לשיקול דעת הרפואי או תחליף להתייעצות עם מומחה על בסיס אישי ופרטני. בכל שאלה או תהיה אישית, יש להיוועץ באנשי מקצוע הרלונטיים.

שירות לציבור, מוגש מטעם חברת  MSD

סרטן שלפוחית השתן

סרטן שלפוחית השתן – התשובות לשאלות שמטרידות

האונקולוג ד"ר דניאל קייזמן מסביר מה חשוב לדעת על סרטן שלפוחית השתן, על הסימפטומים הראשונים, דרכי האבחון והתקדמות הטיפולית של השנים האחרונות.

שתפו

האונקולוג ד”ר דניאל קייזמן, מנהל היחידה לגידולי דרכי השתן, המערך האונקולוגי המרכז הרפואי סוראסקי ת”א ויו”ר חוג גידולי GU, מסביר מה חשוב לדעת על סרטן שלפוחית השתן, על הסימפטומים הראשונים, דרכי האבחון והתקדמות הטיפולית המבורכת של השנים האחרונות.

בשנים האחרונות חלה מגמה חיובית בטיפול בסרטן שלפוחית השתן, סרטן נפוץ למדי שנמצא בין עשרת הגידולים השכיחים בעולם והרביעי בשכיחותו בקרב גברים. התקדמות בהבנת המנגנונים העומדים בסיס המחלה, הביאו לפיתוח של טיפולים מתקדמים שהרחיבו את האופק הטיפולי בחולים אלו, לרבות חולים בסרטן גרורתי או סרטן מתקדם לא נתיח. ובכל זאת, ישנה חשיבות רבה בפניה מוקדמת ככל האפשר לבירור הרפואי עם הופעת הסימנים, כדי להגדיל את סיכויי הריפוי. “אחד הסימפטומים השכיחים ביותר לגידול בשלפוחית השתן הוא דם בשתן (המטוריה), והוא מחייב בירור אורולוגי. עם זאת ישנן גם סיבות אחרות לדימום בשתן שאינן גידול, כמו דלקת בדרכי השתן, אבנים בדרכי השתן והפרעת קרישה”, מסביר ד”ר דניאל קייזמן, מומחה לרפואה פנימית ואונקולוגיה רפואית ומנהל היחידה לגידולי דרכי השתן במערך האונקולוגי במרכז הרפואי תל אביב ע”ש סוראסקי (איכילוב).

נתחיל מההתחלה – מהו סרטן שלפוחית השתן? כיצד הוא מתפתח?

“שלפוחית השתן היא איבר שרירי הממוקם באגן, שתפקידה לאגור את השתן עד שהוא מופרש דרך צינור השופכה אל מחוץ לגוף. בזמן השתנה מתכווץ שריר שנמצא בדופן השלפוחית. לדופן השלפוחית יש כמה שכבות, כשהפנימית שביניהן נקראת ‘אפיתל המעבר’ (Transitional epithelium). הגידול השכיח ביותר מבין גידולי שלפוחית השתן, שמופיע ביותר מ־90% מהמקרים מכונה ‘סרטן תאי המעבר’ או TCC (Transitional cell carcinoma)”.

מדוע אומרים כי סרטן שלפוחית השתן הוא סרטן של מעשנים?

“עישון הוא אכן גורם סיכון משמעותי לגידול שלפוחית השתן, ולמעשנים הסיכון לחלות בסרטן שלפוחית השתן הוא פי שניים עד ארבעה לעומת מי שאינו מעשן. אך יש עוד גורמי סיכון אחרים שחשוב לשים לב אליהם. אחד מהם הוא גיל, כשלרוב האבחון נעשה לאחר גיל 60. גורם סיכון נוסף הוא חשיפה תעסוקתית לכימיקלים ויש גם קשר גנטי לסיכון לחלות במחלה. באשר למעשנים, יש קשר בין הסיכוי לתחלואה לבין מספר שנות הקופסה (כלומר כמות חפיסות עישון ביום כפול מספר שנות העישון) והמחלה עשויה להופיע גם שנים מספר לאחר הפסקת עישון. עם זאת הפסקת עישון ללא ספק מפחיתה את הסיכון להתפתחות הגידול בעתיד. הסיבה לכך שעישון מעלה את הסיכון לפתח גידול בשלפוחית השתן (כמו גם סוגי גידולים באיברים אחרים בגוף), קשור בכימיקלים שבעשן הסיגריות אשר חודרים לזרם הדם ומשפיעים על איברים שונים, כולל שלפוחית השתן”.

האם זה נכון שמדובר במחלה של גברים?

“לא. אומנם סרטן שלפוחית השתן שכיח יותר בקרב גברים, אלא שהוא יכול להופיע גם אצל נשים, ולכן כשאישה מבחינה בדימום בשתן, חשוב שתפנה לרופא.ה המטפל.ת להמשך בירור”.

מה באמת עושים כשרואים דם בשתן? איך נדע האם זה מעיד על מחלה?

“כאמור, ייתכנו מספר סיבות לדימום בשתן שאינן גידול, ולכן דימום בשתן מחייב בירור אורולוגי, שכולל מספר בדיקות: בדיקת שתן לציטולוגיה נועדה לזיהוי נוכחות של תאים לא תקינים בשתן, שמעלים את החשד לגידול. בדיקה נוספת היא בדיקת CTU, כלומר בדיקת CT של דרכי השתן. בדיקת ציסטוסקופיה היא בדיקה נוספת חשובה הכוללת הסתכלות ישירה אל תוך שלפוחית השתן לזיהוי גידול. במקרים שבהם הבדיקות הללו הצביעו על גידול בשלפוחית השתן, יבוצע הליך כירורגי בשם (Transurethral Resection of Bladder Tumor) TURBT, שיאפשר אבחון פתולוגי וכריתה מיטבית. לעיתים תתבצע גם בדיקת Pet CT שנועדה לאבחן האם הגידול שלח גרורות לאזורים מרוחקים”.

בוא נדבר על הטיפול במחלה, מהן האפשרויות לטיפול מהרגע שאובחנה מחלה?

“סרטן שלפוחית השתן היא מחלה שניתנת לטיפול במגוון כלים, וכיום ניתן יותר מתמיד להביא להארכה של תוחלת החיים ובמקרים רבים גם לריפוי. הטיפול נקבע בהתאם לשלב המחלה, וכולל בין היתר ניתוח להסרת הגידול, קרינה, טיפולים כימותרפיים, טיפולים ביולוגיים ותרופות אימונותרפיות, המכוונות למערכת החיסון בכוונה לעודד את תגובתה כנגד תאי הגידול. אגב, מטופלים רבים שנדרשים לעבור ניתוח לכריתת שלפוחית השתן חוששים לפגיעה באיכות חייהם. חשוב להדגיש כי אכן מדובר בהליך שפוגע באיכות חיים, אך אם לא יתבצע, הגידול עשוי לגרום לתסמינים רבים שלא רק יפגעו באיכות החיים אלא יביאו לקיצור תוחלת החיים”.

כיצד נקבע אופן הטיפול?

“הדיון על תוכנית הטיפול משלבי האבחון ולאורך המסע נעשה על ידי צוות רב־תחומי, הכולל מומחים מדיסציפלינות רבות, כמו אורולוגיה, אונקולוגיה, פתולוגיה, רדיולוגיה והדמיה. התוכנית הטיפולית נקבעת בהתאם לעומק חדירת הגידול אל דופן שלפוחית השתן או מעבר לשלפוחית השתן. כ־5% מהמטופלים מאובחנים בפעם הראשונה במחלה גרורתית, ומתוך מי שאובחן בפעם הראשונה עם גידול חודר שריר ועבר טיפול בניתוח או קרינה, 40% יאובחנו בהמשך עם חזרה של מחלה גרורתית. במשך שנים רבות הטיפול בחולים אלו נעשה בכימותרפיה כקו טיפול ראשון, והביא לשיעור נמוך של הישרדות לאורך זמן, אלא שלפני שנים מספר חלה התקדמות משמעותית בתחום, שהביאה להופעתם של טיפולים חדשים ומשלבים חדשים שמאפשרים הארכה משמעותית של תוחלת החיים. בנוסף, כל העת מתבצעים מחקרים קליניים נוספים למשלבי טיפול שונים ובשלבי מחלה שונים, ואנו כולנו תקווה שאלו יכנסו בשנים הקרובות לסטנדרט הטיפולי בחולים ויאפשרו מענה טוב עוד יותר”.

התכנים המופיעים במאמר הובאו  על פי דעתו ונסיונו של ד”ר דניאל קייזמן, ואינם בגדר עצה רפואית, המלצה לטיפול רפואי, תחליף לשיקול דעת הרפואי או תחליף להתייעצות עם מומחה על בסיס אישי ופרטני. בכל שאלה או תהיה אישית, יש להיוועץ באנשי מקצוע הרלונטיים.
שירות לציבור, מוגש מטעם חברת  MSD

סרטן שלפוחית השתן

עידן חדש בטיפול בסרטן שלפוחית השתן

ד"ר אביבית פאר מסבירה על גורמי הסיכון, שלבי המחלה והטיפולים המתקדמים שמאריכים חיים ואף מאפשרים ריפוי.

שתפו

ד”ר אביבית פאר, מנהלת מרפאת גידולי דרכי השתן ומנהלת יחידת המחקרים הקליניים באגף האונקולוגי ברמב״ם, על הטיפול בסרטן שלפוחית השתן בשלבי המחלה השונים, מי נמצא בסיכון ומהם הטיפולים המתקדמים שעשויים להאריך את תוחלת החיים ולא אחת לאפשר ריפוי

אחרי עשרות שנים שבהן לא חלה כל התקדמות משמעותית בטיפול בחולים עם סרטן שלפוחית השתן בשלב גרורתי, בשנים האחרונות השתנתה הפרדיגמה הטיפולית ונוספו אפשרויות טיפוליות חדשות, שבמקרים רבים יוכלו לעזור להארכה של חיי המטופלים, ומשמשות עבורנו הרופאים כלי טיפולי משמעותי לניהול המחלה טובה יותר.

למעשה, סרטן שלפוחית השתן הוא הסרטן התשיעי בעולם והחמישי בשכיחותו. בכל שנה בישראל מאובחנים בו 1,800 חולים חדשים, רובם גברים אך גם נשים יכולות לחלות בה. מקור המחלה הוא לעיתים בתאי מעבר (TCC) שכבת תאים אשר מצפה את החלק הפנימי של שלפוחית השתן, או בתאי אורתל (UCC) המצפים את השכבה הפנימית של איברים במערכת השתן, כמו כיס השתן, שופכנים, שופכה ואגן הכליה. כשתאים אלו מתרבים באופן לא מבוקר ובמהירות מתפתח גידול. גורם סיכון מספר אחת בסרטן שלפוחית השתן, בדומה למחלות סרטן אחרות, הוא עישון. עם זאת ישנם גורמי סיכון נוספים, כמו חשיפה תעסוקתית ממושכת לכימיקלים (חומרי ריסוס, צבעים תעשייתיים וחומרים נדיפים בתעשייה), זיהומים חוזרים בדרכי השתן, תרופות מסוימות, גנטיקה ועוד.

לא ‘רק מחלה של גברים’

התסמין הבולט ביותר של המחלה הוא דם בשתן. לעיתים הוא נראה בעין באופן ברור ולעיתים ניתן להבחין בו רק בבדיקת מעבדה. חשוב להדגיש כי ישנן סיבות נוספות להופעת דם בשתן והוא אינו בהכרח מצביע על הימצאות של גידול סרטני, אך בכל מקרה שמופיע סימן זה חשוב לפנות לברור ולשלול גורמים אחרים. ישנם גם תסמינים נוספים שנפוצים גם במקרים שאינם קשורים לסרטן בדרכי השתן, כמו תחושה של צריבה או כאב במתן שתן, תכיפות גבוהה יותר של מתן שתן, כאבים בגב ועוד, המאפיינים גם תופעות של אבנים או דלקות בדרכי השתן.

למעשה, סרטן שלפוחית השתן נחלק לשתי קבוצות עיקריות, על פי חדירת בסיס הגידול לדופן השלפוחית – גידול שטחי או גידול חודרני. ברוב המקרים האבחון נעשה בשלב מוקדם, כשהגידול שטחי, כשהוא טרם חדר מעבר לשכבות השטחיות המצפות את חלל השלפוחית או שכבת האורתל. ברבע מהמקרים אבחון המחלה יהיה בשלב שבו הגידול נחשב ל’גידול חודרני’, בשלב זה הגידול הגיע אל השריר המרכיב את דופן השלפוחית או מעבר לו, באיברים מחוץ לדרכי השתן, וכן נמצאו בלוטות לימפה נגועות. במקרים אלו המחלה נחשבת למחלה מתקדמת ולא אחת גם אגרסיבית מאוד. למרבה הצער, מכיוון שסרטן שלפוחית השתן מזוהה לא אחת כ’מחלה של גברים’, ומאחר שאחד מתסמיני המחלה הם דלקת בדרכי השתן, לא אחת נשים אחרי גיל 50 מאובחנות עם גידול חודרני, לאחר שניתנת להן אבחנה לא נכונה של דלקות חוזרות בדרכי השתן.

התרופה שרותמת את מערכת החיסון להילחם בסרטן

הטיפול בסרטן שלפוחית השתן מותאם למצב המטופל והמחלה, החל מטיפול מקומי, כמו ניתוח להסרת הגידול, טיפול תרופתי באמצעות שטיפות אל תוך השלפוחית, טיפול ברדיותרפיה (קרינה) ועד טיפולים מערכתיים, כמו כימותרפיה וטיפולים ביולוגיים, וכמובן השילוב בין הטיפולים השונים. מטרת הטיפולים הסיסטמתיים היא לעכב את התקדמות המחלה, למנוע ממנה להתפשט, להקטין את הגידול ובסופו של דבר לאפשר הארכה בתוחלת החיים. מאז שנות ה־70 ועד לאחרונה הטיפול הסיסטמתי התבסס על כימותרפיה בלבד. לפני כמה שנים חל שינוי משמעותי, ותרופות חדשות מסוג אימונותרפיה נוספו למערך הטיפולים בסרטן שלפוחית השתן. תרופות אלו רותמות את מערכת החיסון ומסייעות לה לזהות את תאי הגידול ולהביא להשמדתם. כיום נהוג לשלב טיפולים הפועלים במנגנונים שונים, על מנת לשפר את יעילות הטיפול ולקבל תגובות ממושכות יותר ואף ריפוי.

התכנים המופיעים במאמר הובאו  על פי דעתה ונסיונה של ד”ר אביבית פאר, ואינם בגדר עצה רפואית, המלצה לטיפול רפואי, תחליף לשיקול דעת הרפואי או תחליף להתייעצות עם מומחה על בסיס אישי ופרטני. בכל שאלה או תהיה אישית, יש להיוועץ באנשי מקצוע הרלונטיים.
שירות לציבור, מוגש מטעם חברת  MSD

חיים לצד המחלה

לצמוח בתוך המשבר

על הכוח שבצמיחה פוסט־טראומטית, על מרכיביה של גמישות נפשית ועל הכלים שיסייעו לנו לפתח ולחזק אותה – יהודית כץ בהרצאה מרתקת לחברי ‘אימונו לחיים’.

על הכוח שבצמיחה פוסט־טראומטית, על מרכיביה של גמישות נפשית ועל הכלים שיסייעו לנו לפתח ולחזק אותה – יהודית כץ בהרצאה מרתקת לחברי ‘אימונו לחיים’.

‘אימונו’ לחיים’ היא קבוצת פייסבוק המספקת למטופלי אימונותרפיה ובני משפחותיהם מרחב תומך ובטוח, המוקדש לשיפור איכות החיים לצד קבלת הטיפולים. הקבוצה מאפשרת לחבריה לשתף בהתמודדויות והאתגרים המשותפים, לקבל מידע רלוונטי ועצות מעשיות. מבין הפעילויות השונות המתקיימות בקהילה, גם סדרת הרצאות מפי מומחים שונים, הזמינה לחברי הקבוצה הסגורה. במסגרת פעילות זו התארחה הפעם יהודית כץ – סופרת, מאמנת ומרצה המתמחה בתחום הפסיכולוגיה החיובית. מנחת הפודקאסט המושמע ״חושבים טוב״, כותבת רב המכר  ״חושבים טוב – להעז לחיות את החיים המתאימים לך״.

בהרצאה הציגה כץ את הכלים והרעיונות שיכולים לעזור לכל אחד לשמור על הנפש שלו ושל היקרים לו בזמן של משבר.
אירועי חיים קשים אינם מובילים רק לפגיעה – לעיתים הם גם מקור לשינוי חיובי. מחקרים מראים שכ־60% מהאנשים שחוו טראומה מדווחים על ‘צמיחה פוסט־טראומטית’: הערכה מחודשת לחיים, שינוי בסדרי עדיפויות, חיזוק הקשרים עם אחרים, גילוי חוזקות פנימיות ואף התפתחות רוחנית.
אחת הדרכים להעריך את היכולת שלנו להתמודד עם אירוע משברי היא גמישות נפשית, שמשמעותה האופן שבו אנו מסוגלים בזמנים קשים לנהל את עצמנו מבפנים ולמצוא את הכוחות לקום מתוך המשבר דרך. דומה הדבר למשל הקנה והארז: בזמן סערה עדיף לאדם להיות כקנה ולא כארז, הקנה אומנם דקיק, גמיש ורך והרוח יכולה לכפוף אותו לכל עבר, אבל היא לא שוברת אותו, והוא יחזור לקומתו בשוך הסערה. והארז? קשה לעקור אותו אבל כשהוא נשבר הוא כבר לא יחזור לעצמו. במחקר ארוך טווח מסוף שנות ה־80 של המאה הקודמת של החוקרת אמי ורנר, נמצא כי גמישות נפשית נשענת על שישה מרכיבים עיקריים: מערכות יחסים, משמעות , מסוגלות עצמית, גמישות מחשבתית, מיינדפולנס וקבלה ואופטימיות ורגשות חשובים. אלו הם המשענות שמאפשרות לנו לקום מחדש אחרי הסערה ולהמשיך קדימה.

להפחית את הסערה

בזמן של אירוע משברי או טראומה הגוף שלנו מגיב באופנים שונים – את אחד מהם מצאה החוקרת פרופ’ תלמה הנדלר מאוניברסיטת תל אביב, שהראתה כי פעילות מוגברת באזור האמיגדלה (האזור במוח האחראי על עיבוד רגשי ותגובה לאיום) קשור בהתפתחות תסמינים של פוסט טראומה, ולעומת זאת הפחתת פעילות האמיגדלה עשויה למנוע התפתחות של תסמינים אלו.
איך מפחיתים את הסערה הזו? כץ מתמקדת בשני מסלולים: מסלול התגמול ומסלול ההרגעה. במסלול התגמול נכנסות פעולות שונות ומטרות שונות שיכולות להזכיר לנו, בתקופה שבה התחושה היא שאין לנו שליטה בחיינו, את מה שכן נמצא בידיים שלנו: למשל לקחת את התרופות בזמן, למלא בקבוק מים ליד המיטה, לסדר תיק לביקור בבית החולים, לרשום שאלות לרופא, או להכין רשימת קניות קצרה של מה שנחוץ לימים הקרובים. פעולות כאלה מפעילות את מרכזי התכנון במוח ומספקות ‘זריקת דופמין’ – הורמון התגמול שמעודד תחושת מסוגלות ותקווה.

במסלול ההרגעה מתמקדת כץ בשני כלים: עיבוד קוגניטיבי – היכולת לשאול שאלות, לבחון מחדש אמונות שנשברו ולמצוא משמעות חדשה במציאות שנכפתה עלינו. כפי שכתב ויקטור פרנקל: ” אפשר ליטול מאיתנו הכול, כמעט. את בריאותנו, את רכושנו, את כבודנו, את חירותנו, וגם את היקר לנו – חוץ מדבר אחד: את החופש להחליט איך להגיב למצבי החיים שלנו”. הכלי השני הוא מיינדפולנס – תרגול נוכחות ברגע, שמסייע להפחית מתח וחרדה ולווסת רגשות. כץ מדגימה את היכולת של המיינדפולנס דרך המשל הבודהיסטי על חץ הכאב וחץ הסבל – חץ הכאב הוא הכאב הבלתי נמנע שפוגע בנו כשאנו פוגשים אירוע חיים קשה, כמו פיטורין, מלחמה או מחלה. חץ הסבל הוא חץ התגובה שלנו כלפי האירוע המכאיב, העלבון, ההלקאה עצמית או השיפוטיות. המשפט ‘הכאב הוא בלתי נמנע, הסבל הוא אפשרות’ מציע כי ניתן להימנע מחץ הסבל, אבל לשם כך יש צורך ביכולת לעצור ולהתבונן במה שעובר עלינו באמת – ואת זה אפשר להשיג דרך המיינדפולנס, דרך עצירה והתבוננות לא שיפוטית בתחושות שעולות.
אם כן, ניתן לרכוש גמישות מחשבתית ולחזק את האלמנטים השונים שמרכיבים אותה, אם דרך מסלולי התגמול, עיבוד קוגניטיבי או מיינדפולנס, וגם באמצעות הכלים הבאים:

מעגלי הדאגה והשליטה

מעגל הדאגה ומעגל השליטה הם שני מושגים שמסייעים להבין היכן כדאי להשקיע אנרגיה ומחשבה. מעגל הדאגה כולל את כל הדברים שמטרידים אותנו אך אינם נמצאים בשליטתנו – מזג האוויר, החלטות ממשלה, מה אחרים חושבים עלינו וגם איך המחלה תשפיע עלינו. לעומתו, מעגל השליטה כולל את מה שבידינו להשפיע עליו – ההתנהגות שלנו, הבחירות שלנו, הדרך שבה נגיב למצבים או סדר היום שנבחר לנהל. כשאנחנו ממקדים אנרגיה במעגל הדאגה, אנחנו עלולים להרגיש חסרי אונים ומותשים. לעומת זאת, כשאנו מפנים את הקשב והמשאבים אל מעגל השליטה, גם אם הוא קטן בהרבה, אנחנו חווים יותר תחושת מסוגלות, יציבות ושלווה. הבחירה הזו – לזהות מה בידינו ולפעול שם – היא אחד הכלים המרכזיים לחיזוק חוסן נפשי.

כתיבה

כתיבה היא כלי עוצמתי ליצירת חוסן נפשי דווקא בזמני משבר, כשהחרדה והאי־ודאות משתלטות. במקום להדחיק את מה שמציף אותנו, הכתיבה מאפשרת לפרוק את המחשבות והרגשות אל הדף, להעניק להם צורה ומבנה ולהפוך בליל תחושות מבלבל לסיפור ברור יותר עם התחלה, אמצע וסוף. תהליך זה יוצר תחושת שליטה והבנה, מחזיר לנו את היכולת לראות משמעות גם בחוויות קשות, ומאפשר לשחרר מה שנחסם בתוכנו. מחקרים מראים שכתיבה חופשית של כ־15 דקות ביום – על חוויות קשות או על רגשות ומחשבות מהיומיום – לא רק מקלה על המתח הנפשי, אלא גם מחזקת את המערכת החיסונית ותורמת לבריאות הפיזית. כתיבה יום־יומית, אפילו קצרה, יכולה להפוך לטקס קטן שמסייע לנו לעבד את מה שעובר עלינו, למצוא כוחות פנימיים חדשים, ולהרחיב את היכולת להכיל גם את הקושי וגם את הרגעים הטובים.

מערכות יחסים

אחד הכלים החשובים להתמודדות עם לחץ ותחושות קשות בשעת משבר הוא להקיף את עצמנו באנשים שאנחנו אוהבים. מחקרים רבים מראים כיצד מערכות יחסים חיוביות נקשרות לאושר, רווחה פסיכולוגית וחוסן נפשי. בזמן של חיבור ממושך עם אחרים משתחרר בגופנו הורמון האוקסיטוצין, המעודד קשרים חברתיים, ביטחון עצמי, רגיעה, ואינטימיות ואף מדכא את הורמון הסטרס – הקורטיזול ובכך מפחית לחץ.

את הרצאתה חותמת כץ בחזרה על אחד המרכיבים לגמישות נפשית של ורנר: אופטימיות ורגשות חיוביים. מרכיב זה כולל בתוכו את היכולת להכיר באפשרות שלנו לצמוח מתוך הטראומה – לקבל את האירועים שקרו ולנסות לראות בהם מידה של חיוביות. הרגל של הודיה על הטוב שקרה לנו מפחית לחץ ומקדם את החוסן הנפשי. חשוב להביט על המשבר שעברנו ולבחון – איזו משמעות אתן לתקופה הזאת? מה ארצה לספר על התקופה הזאת בעוד עשר שנים? ומה עליי לעשות היום כדי שהמחר שלי יהיה טוב יותר.

התכנים המופיעים במאמר זה נכתבו על ידי גב’ יהודית כץ על פי דעתה ונסיונה ואינם בגדר עצה רפואית, המלצה לטיפול רפואי, תחליף לשיקול דעת הרפואי או תחליף להתייעצות עם מומחה על בסיס אישי ופרטני. בכל שאלה או תהיה אישית, יש להיוועץ באנשי מקצוע הרלונטיים. שירות לציבור, מוגש מטעם חברת  MSD.

סרטנים גניקולוגיים

סרטני נשים: להכיר, לזהות, להתמודד

הכירו את התסמינים והגורמים לסרטני נשים, וגלו את הדרכים היעילות ביותר לאבחון מוקדם וטיפול מוצלח.

שתפו

מהם סוגי הסרטנים הגינקולוגיים הנפוצים, מה ההבדל בין סרטן הרחם לסרטן צוואר הרחם, לאילו תסמינים חשוב לשים לב ואיך אבחון מוקדם ומניעה יכולים להציל חיים.

גידולים סרטניים במערכת המין הנשית אינם תופעה נדירה, אך לעיתים רבות הם מתגלים באיחור משום שהתסמינים הראשונים עשויים להיות כלליים ולא ברורים. הכרות עם סוגי הסרטן, הסימנים המוקדמים ודרכי המניעה יכולה לאפשר גילוי מוקדם, להגדיל את הסיכוי ליעילות הטיפול ותחושת שליטה וביטחון.

לתאי הגוף ישנם מנגנוני בקרה שמווסתים את חלוקת התאים. גידול סרטני נובע משיבוש שנוצר באותו מנגנון, שגורם להתחלקות לא מבוקרת של התאים. במקום לעצור כשנוצרים די תאים, הם ממשיכים להתרבות, יוצרים מאסה לא תקינה של תאים ועלולים לפגוע ברקמות סמוכות. בנוסף, חלק מהגידולים הסרטניים מסוגלים לשלוח תאים בודדים דרך מחזור הדם או מערכת הלימפה, ובכך להתפשט לאיברים אחרים בגוף וליצור גרורות, מה שהופך את המחלה למורכבת יותר לטיפול.

גידול סרטני יכול להתפתח בכל איבר בגוף, כמו גם במערכת המין הנשית, כמו למשל סרטן הרחם, סרטן השחלה וסרטן צוואר הרחם. בסרטנים בקבוצה זו, המכונה גם סרטנים גינקולוגיים, יש אומנם הרבה מהמשותף, אך הם נבדלים במיקום שבו המחלה מתחילה, בתסמינים, בגורמי הסיכון, באופן התקדמות המחלה ובטיפול. ככל שנדע להכיר טוב יותר מהן המחלות הללו ואת ההבדלים ביניהן כך נדע להתמודד איתן טוב יותר במקרה שבו חלילה נפגוש במחלה הזו במהלך חיינו, אצלנו או אצל מי מהקרובות לנו.

סרטן הרחם – הנפוץ ביותר

כשאומרים סרטן הרחם, הכוונה היא לסרטן שמקור הגידול שלו הוא ברירית הרחם, או ה’אנדומטריום’, שהיא השכבה הפנימית ביותר ברחם. מדובר באחד מסוג סרטן הנשים הנפוצים ביותר ובכל שנה מאובחנים בין 800 ל־850 מקרים חדשים בישראל. אומנם סרטן הרחם בדרך כלל מופיע אחרי גיל המעבר (בדרך כלל בין 45 ל-55), אבל הוא עשוי להופיע במקרים מסוימים בגיל מוקדם יותר. אחד מהתסמינים הבולטים שלו הוא דימום וגינלי לא סדיר, שהרי לאחר גיל המעבר לא אמור להופיע דימום. חשוב להדגיש כי לא כל דימום לאחר גיל המעבר בהכרח מצביע על סרטן הרחם, אך הוא כן מחייב בירור. סרטן הרחם מתאפיין לעיתים גם בכאבים באגן. אומנם אין בדיקה לאיתור מוקדם של סרטן הרחם, אך לעיתים הוא מתגלה כחלק מבדיקות וטיפולים אחרים שנעשים, כמו בדיקות הדמיה, טיפולים להוצאת ציסטות וכיוצא באלה.

מלבד גיל, גורמי סיכון אחרים של סרטן הרחם הם השמנה וסוכרת, ומכיוון שמגמות ההשמנה והסוכרת בעולם עולות, גם שכיחות המחלה הולכת ועולה. גורמי סיכון נוספים הם היסטוריה של אנדומטריוזיס והפרעות הורמונליות, הנובעות מטיפול תרופתי הורמונלי אסטרוגני שניתן לעיתים להתמודדות עם תופעות גיל המעבר – תופעות הנובעות מירידה של רמות האסטרוגן בגוף.

סרטן השחלה

סרטן השחלה הוא סרטן שמקור הגידול שלו הוא בתאי השחלה, האיבר המייצר ביציות והורמונים. בכל שנה ישנם כ־350 מקרים חדשים של סרטן השחלה בישראל. סרטן השחלה מתואר לא אחת כסרטן ‘שקט’ כיוון שהתסמינים שלו הם תסמינים המכונים בעגה הרפואית ‘תסמינים לא ספציפים’, כלומר תסמינים כללים, כמו נפיחות או נפיחות בבטן, תחושת מלאות, כאבים באגן או בבטן התחתונה ושינויים במערכת העיכול. השילוב בין התסמינים הכלליים לעובדה שמדובר במחלה שמתפשטת במהירות מביאה לכך שברוב המקרים המחלה מאובחנת בשלבים מתקדמים, כשהיא כבר מפושטת לחלל הבטן.

אחד מגורמי הסיכון העיקריים לסרטן השחלות היא היסטוריה משפחתית, כלומר מקרים שבהם היו במשפחה נשים אחרות שחלו בסרטן השחלות או בסרטן השד. היסטוריה משפחתית קשורה גם בנשאות של מוטציה בגנים BRCA1 ו־BRCA2. בעבר היה מומלץ לנשים עם היסטוריה משפחתית לעבור בדיקה לנשאות הגנים, אך בשנים האחרונות הוחלט כי כל אישה ממוצא אשכנזי או אתיופי, מלא או חלקי, גם ללא היסטוריה משפחתית, תהיה זכאית לבדיקת נוכחות של המוטציה, הנעשית על ידי בדיקת דם פשוטה. במקרה שבו נמצאה נשאות, תופנה האישה לייעוץ גנטי, שם תקבל המלצות להמשך מעקב ומניעה. גורמי סיכון נוספים של סרטן השחלות הן גיל מבוגר (מעל גיל 65) ואי־פוריות.

סרטן צוואר הרחם

סרטן צוואר הרחם הוא מחלה שמקורה בתאי צוואר הרחם, בחלקו התחתון של הרחם הפונה לנרתיק. לעומת סרטן הרחם וסרטן השחלה, סרטן צוואר הרחם שכיח יותר בקרב נשים צעירות וטווח גיל בינוני (30-50). התסמינים יכולים להיות דימום בין וסתות והפרשות לא רגילות, דימום לאחר קיום יחסי מין וכאב במגע.

סרטן צוואר הרחם הוא הכי פחות שכיח מבין השלושה, עם כ־250 מקרים בשנה בישראל, וזאת ככל הנראה הודות לעובדה שבמקרה של סרטן צוואר הרחם – יש טיפול מונע (חיסון HPV) ובדיקות אבחון מוקדם (משטח HPV ו־PAP). הסיבה לכך נובעת מהעובדה שבכ־95% מהמקרים, התפתחות המחלה קשורה בהתפרצות של נגיף הפפילומה (HPV), נגיף שעובר במגע מיני או פיזי, שרובנו נדבק בו במהלך חיינו אך ברוב המקרים הוא יעלם מגופנו תוך שנתיים מבלי שנבחין בו. זנים מסוימים של נגיף הפפילומה עשויים לגרום לנזק, חלקם קשורים בהתפתחות של יבלות באברי המין וחלקם מקושרים להתפתחות של סרטן צוואר הרחם. אותם זנים עשויים לגרום לשינויים טרום־סרטניים בתאי צוואר הרחם (מוטציות) ועם הזמן להתפתחות של סרטן. גורמי סיכון של המחלה, הם מערכת חיסון מוחלשת, עישון, היסטוריה של מחלות מין הקשורות בהדבקות בנגיף. נשים ממעמד סוציו־אקונומי נמוך, שחשופות פחות לבדיקות  שגרתיות ולמידע על הסיכונים, נמצאות בסיכון גבוה יותר לחלות. במקרים רבים ניתן להגיע לאבחון מוקדם בסרטן צוואר הרחם, וזאת בזכות בדיקות הסקר (HPV ו־PAP) הנמצאות בסל הבריאות ונעשות אצל רופא/ת הנשים. מדובר במעקב שגרתי שבו ניתן לזהות שינויים בשלבים מוקדמים, לפני התפתחות של סרטן.

להישאר עם היד על הדופק

הגוף שלנו שולח לנו סימנים, ולעיתים הם עלולים לבלבל. עם זאת, ישנם תסמינים שאסור להתעלם מהם, כמו דימום וגינלי לא סדיר, במיוחד לאחר גיל המעבר, כאבים או נפיחות בבטן או באגן שאינם חולפים, דימום בין וסתות או לאחר קיום יחסי מין, הפרשות לא רגילות מהנרתיק, תחושת מלאות וכל שינוי משמעותי במחזור החודשי או הופעה של תסמינים חדשים. במקרים אלו חשוב לפנות לרופא.ת נשים, גם אם נדמה שהסיבה פשוטה או זמנית. לעיתים בדיקה אחת יכולה לעשות את ההבדל בין גילוי מוקדם לטיפול בשלב מתקדם.

בידי הרפואה כלים מתקדמים שמאפשרים לנו לגלות מוקדם או למנוע את הופעת המחלה. לצד בדיקות פאפ תקופתיות, המסייעות בגילוי מוקדם של סרטן צוואר הרחם יש משמעות רבה למעקב רפואי שגרתי לנשים עם גורמי סיכון לאחת המחלות, כמו סוכרת, השמנה או היסטוריה משפחתית. ולצד הטכנולוגיה שמתפתחת כל העת נראה שהעתיד באשר לאפשרויות חדשות לאבחון מוקדם קרוב מתמיד.

יש בידייך צעדים שיכולים להפחית את הסיכון – שמירה על אורח חיים בריא ובדיקות ומעקבים שגרתיים. בכל מקרה שבו עולה הצורך בביקור אצל הרופא.ה לביצוע בדיקות מעקב נוספות, כמו בדיקות הדמיה או ביופסיות, חשוב להקפיד עליהן ולא לדחות אותן, למרות החששות – זה עשוי להיות הצעד שיציל את חייך.

חשוב לדעת שאם מתעוררת בעיה, את לא מתמודדת איתה לבד: יש צוותים רפואיים רב־תחומיים שמלווים לאורך כל הדרך, מהאבחון הראשוני ובמהלך הטיפול, שנפגשים בישיבות מולטי־דיסציפלינריות (רב-תחומיות) כדי להביא לפתרונות המותאמים לצרכים האישיים שלך. זאת ועוד, בעולם שבו הטכנולוגיה הרפואית מתקדמת כל הזמן, אנו עדים לאפשרויות חדשות לאבחון מדויק יותר ברמה הגנומית ולטיפולים מתקדמים, מותאמים אישית, כמו אימונותרפיה, טיפולים ביולוגיים וטיפולי כימותרפיה מונחית מטרה, המכוונות לתאים הסרטניים מבלי לפגוע בתאים הבריאים.

כשמדובר בבריאות שלך, חשוב להכיר את ההבדלים בין סוגי סרטני הנשים, את התסמינים הייחודיים לכל אחד מהם ואת הדרכים לזהות שינוי חריג. כל סימן חדש או לא רגיל, גם אם הוא נראה קטן או זמני, כדאי לבדוק מול רופא.ה. גילוי מוקדם יכול לעשות הבדל עצום ולהפוך את הטיפול לפשוט ויעיל יותר.

התכנים המופיעים במאמר זה על סמך המידע המפורסם במשרד הבריאות וסקירה ספרותית בתחום, ואינם בגדר עצה רפואית, המלצה לטיפול רפואי, תחליף לשיקול דעת הרפואי או תחליף להתייעצות עם מומחה על בסיס אישי ופרטני. בכל שאלה או תהיה אישית, יש להיוועץ באנשי מקצוע הרלונטיים. מוגש כשירות לציבור מטעם חברת  MSD.