מהם הסימנים שלא כדאי להתעלם מהם, איך נקבעת תוכנית הטיפול ומה ההבדל בין סוגי הסרטן באזור הראש והצוואר – המדריך שיעזור במסע בהתמודדות עם סרטן ראש וצוואר
סרטן ראש וצוואר הוא שם כולל למספר סוגי סרטן שמתפתחים באזור הפה, הגרון, הלוע, בסינוסים (מערות האף וחללים נוספים באזור הפנים) ובאזורים אחרים בראש ובצוואר. ברוב המקרים מדובר בסרטן שמקורו בתאים העוטפים את הרקמות הריריות של הגוף, המכונה ‘קרצינומה של תאי קשקש של הראש והצוואר’ או בקיצור HNSCC (Head and Neck Small Cell Carcinoma).
מדי שנה מאובחנים בישראל יותר מ־600 מקרים חדשים של סרטן באזורי הראש והצוואר, והם שכיחים יותר בגברים מנשים ובמבוגרים מעל גיל 50. הגורמים העיקריים לסרטני ראש צוואר הם עישון וצריכת אלכוהול, זיהום של נגיף הפפילומה האנושי (HPV), חשיפה לשמש וחשיפה ממושכת לחומרים כמו אבק, עץ או אסבסט, המכונה ‘חשיפה תעסוקתית’. סרטני ראש צוואר יכולים גם להתפתח במצבים של דיכוי חיסוני, תזונה דלה וזיהום של נגיף EBV או הפטיטיס C.
איך מאבחנים?
הבדיקה הראשונית בדרך כלל תעשה לאחר שהמטופל פיתח תסמינים כלשהם כמו: כאב גרון, נפיחות, פצע או כאב בחלל הפה ועוד, ותכלול תשאול של ההיסטוריה הרפואית האישית והמשפחתית של המטופל.ת. והרגלי עישון או שתיית אלכוהול, שכאמור מהווים גורמי סיכון עיקריים לסרטנים אלו, לקיחת מדדים פיזיולוגים כמו גובה, משקל, חום גוף וכיוצא באלה, בדיקה במישוש של אזור הפנים והגרון ובחינת הפה והגרון במעין טלסקופ גמיש.
במקרה של חשד, המטופל או המטופלת יתבקשו לגשת למספר בדיקות נוספות שיסייעו באיתור המחלה, קביעת סוג המחלה ותכנון הטיפול. בדיקות הדמיה, כמו CT, אולטרסאונד ו־MRI עם או בלי חומר ניגוד (חומר שניתן דרך הפה או הווריד לפני הטיפול ונועד לשפר את איכות תמונות ההדמיה), יציגו את מראה הנגע החשוד או הגידול הראשוני, אם ישנו, או את המקום שממנו הסרטן התחיל. במקרים של חשד שמא המחלה שלחה גרורות לאזורים אחרים בגוף, בדיקת PET-CT תוכל להציג היכן הן נמצאות ותספק מידע על קצב גדילת תאי הסרטן. לעיתים צילום רנטגן פנורמי של השיניים, שמבוצע על ידי רופאי שיניים או מנתחי פה ולסת, מספקים תמונה של הפה כולו, כולל שיניים, לסתות עליונות ותחתונות ומבנים ורקמות סובבים. במקרים שונים, כמו חשד לסרטן גרון, יתכן שימוש במכשירים רפואיים המיועדים להדמיית הגרון, מיתרי הקול והלוע כמו אנדוסקופיה, לרינגוסקופיה ונזולרינגוסקופיה.
חלק חשוב באבחון סרטני ראש צוואר, כמו במחלות סרטן אחרות היא בדיקת ביופסיה – בדיקה שבה נלקחת דגימה של רקמת גידול בשיטות שונות, כמו שאיבה של מחט דקה ולעיתים בהנחיה של אולטרסאונד או CT. הרקמה שנלקחה הנבחנת על ידי רופא פתולוג תחת מיקרוסקופ, ויכולה לתת מידע על גודל התאים, המראה הכללי שלהם וסוג הגידול, האם ישנן מוטציות גנטיות בגידול, נוכחות של חלבונים שונים (שעשויה להשפיע על יעילות של הטיפול) או האם ישנם מאפיינים מולקולריים אחרים. במקרים של סרטן גרון, תיבדק נוכחות של חלבון בשם P16, שיכול להצביע על נוכחות של נגיף HPV – הגורם העיקרי לקרצינומה של תאי קשקש בגרון (אורופרינקס), ובמיוחד סרטן השקדים ובסיס הלשון. לעומת זאת נגיף אפשטיין־בר (EBV) הוא נגיף נפוץ הקשור לרוב סוגי סרטן האף והלוע וניתן יהיה לאתר אותו גם כן כמאפיין מולקולרי של רקמת הגידול. בדיקות נוספות, כמו בדיקות שמיעה, הערכת דיבור ובליעה, בדיקות שיניים שונות, בדיקות דם ועוד יידרשו לצורך התאמת הטיפולים ולבדיקת תגובת הסרטן לטיפולים.
איך מטפלים?
חלק מתהליך האבחון קובע גם את שלב המחלה, המשפיע על אופן הטיפול. שלב המחלה מתאר את גודל ומיקום הגידול הראשוני, האם הסרטן התפשט לבלוטות הלימפה והאם ישנן גרורות מרוחקות: בשלב 1 ו־2 המחלה מוגדרת כמחלה מוקדמת, שבה הגידול לרוב קטן מארבעה סנטימטרים ולרוב באתר יחיד וללא מעורבות של בלוטות לימפה. כשליש מהחולים מאובחנים בשלב זה. יותר ממחצית מהחולים מאובחנים בשלבים של מחלה מתקדמת מקומית, שלבים 3, 4a ו־4b, שבהם הגידול גדול יותר ולעיתים כבר התפשט לאזורים סמוכים או לבלוטות לימפה. יתר החולים מאובחנים בשלב 4c של המחלה, אז מדובר במחלה גרורתית.
אופן הטיפול במחלה וסיכויי ההחלמה משתנים בין מטופלים ייקבעו על ידי הרופא המטפל ותלויים בכמה גורמים: שלב המחלה בזמן האבחון, סוג הגידול, מצב הבריאות הכללי, נוכחות של נגיף HPV (העשויה לנבא תגובה טובה יותר לטיפול) וכן שינויים מולקולריים אחרים.
בעבר, עיקר הטיפול בסרטני ראש צוואר נשען על שלושה כלים: ניתוח להסרת הגידול ולעיתים גם בלוטות לימפה; קרינה שנועדה להרוג את תאי הסרטן אם נותרו לאחר ניתוח או להקטין הגידול לפני ניתוח או כשלא ניתן לנתח (שלרוב נמשכת כשישה עד שבעה שבועות, חמישה ימים בשבוע, בטיפול שאורך דקות ספורות); וטיפול בכימותרפיה, טיפול סיסטמי (מערכתי) הפועל בכל הגוף ונועד לפגוע בתאי הסרטן אך פוגע גם בתאי גוף אחרים הנוטים לחלוקה מהירה. בעשורים האחרונים חלה התפתחות בתחום ולטיפולים הסיסטמיים נוספה האימונותרפיה, טיפול שמפעיל את מערכת החיסון של הגוף כדי להילחם בתאים הסרטניים.
ברוב המקרים הטיפול במחלה מוקדמת יהיה טיפול מקומי (באמצעות ניתוח או קרינה ולעיתים ניתוח שלאחריו קרינה). במקרים אלו סיכויי ההחלמה יהיו בדרך כלל גבוהים מאוד. עם זאת במקרים כמו סרטן בלוע האף כמעט ולא מטפלים בניתוח שכן המיקום אינו נגיש לניתוח, וכן בסרטן בגרון במחלה חוזרת לעיתים תהיה העדפה להימנע מניתוח כדי לשמר יכולות דיבור ובליעה, ובמקום בוחרים בטיפול משולב של קרינה וכימותרפיה. לעומת זאת בניתוח בסרטן חלל הפה ניתוח הוא טיפול מועדף, לעיתים גם בשלבים מתקדמים של המחלה.
במחלה מתקדמת מקומית הטיפול יהיה טיפול המשלב טיפול מקומי (אם ניתן, ניתוח שלאחריו קרינה ואם לא – רק קרינה) וטיפול תרופתי סיסטמי כמו כימותרפיה או אימונותרפיה. לעיתים נותנים טיפול אימונותרפי עוד לפני הניתוח (טיפול ניאו־אדג’ובנטי) כדי לשפר את התוצאות הניתוחיות והטיפוליות. במחלה גרורתית, במרבית המכרעת של המקרים הטיפול יהיה טיפול סיסטמי בלבד. הרופא המטפל יציע את אסטרטגית הטיפול המועדפת עבור המטופל.ת, באופן אידיאלי לאחר התייעצות עם צוות רב תחומי הכולל אונקולוג, מנתח, פתולוג ומקצועות תומכים אחרים.
איך נראים החיים לצד המחלה?
לגידולי ראש וצוואר ולטיפולים השונים ישנה השפעה רבה על יכולתו של אדם לתפקד, למשל ללעוס, לבלוע, לדבר ואפילו לנשום. הם יכולים גם להשפיע על הטעם, הריח, השמיעה, על צליל הקול או המראה.
בצוות הטיפול של סרטני ראש צוואר עוסקים כמה וכמה מומחים מתחומי התמחות שונים שמטרתם לא רק לטפל במחלה – אלא גם לשמור ככל האפשר על איכות החיים: רופאי אף אוזן גרון, אונקולוגים, בפרט אונקולוגיים דנטליים, מנתחי ראש וצוואר וצוותי שיקום מתחום הפיזיותרפיה, טיפול בדיבור, ניהול כאב, תזונאים וכיוצא באלה.
לכל אחד מהאספקטים בטיפול ישנם תופעות לוואי ייחודיות, שמקבלות מענה ככל הניתן. כך למשל ניתוחים עשויים להביא לפגיעה בתפקודים בסיסיים על פי האזור המנותח, כמו דיבור, בליעה, נשימה ולעיתים לעיסה. יתכן שינוי במראה הפנים והצוואר ולעיתים יהיה צורך בכריתת בלוטות לימפה בצוואר, פגיעה עצבית או צורך בשחזור רקמות. תופעות אלו ידועות והצוות המטפל פועל כדי לתת להן את המענה המיטבי ולמנוע אותן במידת האפשר, למשל דרך ניתוחים משחזרים וטיפולים שיקומיים, כמו טיפול אצל קלינאי תקשורת לשיקום יכולות דיבור ובליעה או טיפולי פיזיותרפיה, ליווי תזונתי צמוד וטיפול רב־תחומי לשיפור תפקוד ואיכות חיים.
קרינה עשויה להביא לתופעות לוואי כמו כאבים ורגישות בפה ובגרון, יובש בפה, ירידה או שינוי בטעם, קושי בבליעה ועור מגורה (דמוי כוויות שמש). הרופא המקרין פועל להתאים את הטיפול הקרינתי באופן מדויק כדי להפחית את הפגיעה ברקמות הבריאות. תופעות לוואי נוספות שיכולות להתפתח בעקבות המחלה או הטיפולים הן עייפות, שלשול או עצירות, אובדן תיאבון, אנמיה, פגיעה בחוש הריח, דימומים מהאף וגודש ועוד. הטיפול התומך כולל גם מעקב רפואי שבועי במהלך הטיפול, טיפול שיניים לפני ואחרי הקרינה, תמיכה תזונתית וטיפולים להקלה על התסמינים השונים.
סרטני ראש צוואר הם מחלות מורכבות, לא רק בשל אופי הטיפול אלא גם בשל ההשפעה האפשרית על תפקודים יום־יומיים. עם זאת אבחון מוקדם, התאמה מדויקת של הטיפול וליווי של צוות רב־תחומי יכולים לשפר את ההתמודדות עם המחלה ולסייע בשמירה על איכות חיים לאורך הדרך.
התכנים המופיעים במאמר זה נכתבו על סמך המידע המפורסם במשרד הבריאות וסקירה ספרותית בתחום, ואינם בגדר עצה רפואית, המלצה לטיפול רפואי, תחליף לשיקול דעת הרפואי או תחליף להתייעצות עם מומחה על בסיס אישי ופרטני. בכל שאלה או תהיה אישית, יש להיוועץ באנשי מקצוע הרלונטיים. מוגש כשירות לציבור מטעם חברת MSD.
